שיעור ההשתתפות בעבודה הוא מדד מרכזי להערכת מידת השתלבותם של אנשים בחברה, לרבות של אנשים עם נכויות, הן מבחינת מצבם הכלכלי והן מבחינת תרומתם לחברה.
על רקע השיעור הנמוך של השתלבות אנשים עם נכויות בעבודה, חשוב לבחון את תהליך ההשמה בעבודה הניתן במסגרת השיקום בביטוח לאומי, מהחשובים שבגורמים המטפלים באנשים עם נכויות במטרה לשלבם בעבודה.
ביטוח לאומי, זה כ-20 שנה, קונה שירותי השמה מספקים חיצוניים במסגרתם ניתן סל שירותים מגוון הנועד לשתי קבוצות עיקריות האחת – אלמנות/אלמנים ובעלי נכויות עם פוטנציאל לשילוב מלא בשוק העבודה בשכר מלא (פרויקט "מדריך-מאמן") והאחרת בעלי נכויות התפתחותיות או קשיים על רקע נפשי (תוכנית "נסה דרך אחרת").
המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את השתלבות המופנים לשירותי ההשמה במעגל העבודה, בעיקר בשוק החופשי. מחצית מאלה שעברו תהליך השמה בשירותי ההשמה השתלבו במעגל העבודה, בעיקר בשוק הפתוח (44%) ו-7% במסגרת מוגנת/נתמכת.
מלבד זאת נבחנה במחקר מידת שביעות רצון המופנים מתהליך ההשמה ומהעבודה בה השתלבו. הם הביעו שביעות רצון רבה מתחום העבודה (אם כי לא מהשכר ומהתנאים הסוציאליים). בעיקר הם הביעו שביעות רצון מהממונים במקום העבודה (90% מתוכם), כמו גם מאופי העבודה.
לעומת זאת שביעות הרצון של המופנים מהטיפול שניתן להם בשירותי ההשמה הייתה קטנה משביעות רצונם מתחום העבודה על מימדיו השונים (חוץ כאמור מאי שביעות רצון מהשכר ומהתנאים הסוציאליים). פחות משליש מהמופנים היו מרוצים מאוד מהטיפול שניתן להם בשירות ההשמה.